אילנית – מלכת הזמר העברי
אילנית החלה את דרכה בסוף שנות ה-60, הקליטה כ-600 שירים ולמעלה מ-30 אלבומים רבי מכר.
אילנית נולדה ב-17 בספטמבר 1947 בשם חנה דְרֶזְנר בתל אביב. הוריה, צילה וטוביה, עלו מפולין. ב-1952, בגיל חמש, ירדה משפחתה לברזיל, שם נחשפה למקצבים דרום אמריקאים. ב-1960 שבה המשפחה לארץ. עם שובם, אתי פולישוק, בת דודתה של חנה, רשמה את שתיהן לתחרות כישרונות צעירים וחנה זכתה במקום הראשון והתקבלה ללימודים בקונסבטוריון של תל אביב. עם סיום הלימודים בבית ספר העממי, התקבלה ללימודים בתיכון תלמה ילין.
את שלמה צח, לימים בעלה, הכירה חנה בכיתה י"א, דרך ג'קי לוי, המורה למוזיקה שלה שהכיר ביניהם, ג'קי לוי עבד עם שלישיית זמרים שהקים בשם "גידי, צח וגילה". גילה עזבה את השלישייה לטובת לימודי תיאטרון ומשחק וחנה עבדה איתם תקופה קצרה תחת השם "גילה" עד לפרישתו של גידי מהלהקה.
שלמה צח היה רקדן ריקודי עם וכששמע שבלהקת הריקודים הייצוגית של יהונתן כרמון מחפשים רקדנים, הוא הביא את חנה לאודישן שירה בפני יהונתן כרמון וזיקו גרציאני. זיקו התפעל מהשירה של חנה והמליץ לכרמון לצרף אותם ללהקתו כצמד. תוך כדי השהייה בחו"ל החליט כרמון לשנות את שם הצמד לשם יותר קליט, "אילן ואילנית".
בשובם לארץ ב-1966 הם הביאו עימם שתי הקלטות, ועוד באותה השנה הוציא הצמד אריך נגן ראשון בעיבודים של זיקו גרציאני שנקרא בפשטות "אילן ואילנית". שני הסינגלים "לכל אדם כוכב", שכתב גלעד בן ש"ך, ו"בואי סניורינה", שכתב חיים קינן, הפכו במהירות ללהיטים שצעדו זמן רב בראש מצעד הפזמונים ונכללים באלבום זה. הצמד זכה להצלחה גדולה מאוד בשנות השישים בישראל ובעולם וייצג את ישראל בפסטיבלים בינלאומיים. מטעם משרד התיירות נשלח הצמד לסיבוב הופעות בארצות סקנדינביה, מטעם משרד החוץ נשלחו להופיע בפני דיפלומטים ב-12 ארצות באפריקה. כמו כן הופיעו בפני הזוכים בטקס חלוקת פרס נובל בשבדיה. בשיא הצלחתם, לפחות תשעה זוגות של תאומים נקראו על שמם, "אילן ואילנית".
ב-1968 פרסמה אילנית את שיר הסולו הראשון שלה, "כבר אחרי חצות" (עמוס אטינגר/ נורית הירש) שנכלל בתקליטון אחד עם השיר "בוא ונשתגע בחולות" של אילן ואילנית.
הופעתה של אילנית בפסטיבל הזמר והפזמון ב-1969 נחשבת להופעת הסולו הראשונה שלה על הבמה, שם ביצעה את "שיר בארבעה בתים" (אהוד מנור/נחום היימן) שזכה להצלחה רבה.
במהלך שנות ה-70 הייתה אילנית אחת הזמרות המצליחות ביותר בישראל. בין השנים 1971 ל-1977 זכתה תשע פעמים ברציפות בתואר "זמרת השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל ובמקביל גם בגלי צה"ל. עד היום אף זמר לא שבר את השיא שלה.
בפסטיבל הזמר והפזמון ב-1970 זכתה במקום השלישי עם השיר "אהבתה של תרזה דימון" ("מול חלונך וגם מול חלוני…"), שהלחינה נורית הירש למילים של לאה גולדברג. ב-1971 זכתה במקום שלישי בפסטיבל זמר בינלאומי באתונה עם השיר "ושוב אתכם", שיצרו דודו ברק ונורית הירש ועם השיר "אהבתה של תרזה דימון" הופיעה גם בפסטיבל זמר בריו דה ז'נרו. באותה שנה זכתה בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "רק הירח" שנכתב על ידי שמרית אור והולחן על ידי דן עמיהוד.
ב-1972 זכתה אילנית במקום שני בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "אם יפול הכוכב שלי" ששרה בליווי עוזי חיטמן ויגאל חרד. את השיר כתב והלחין יאיר רוזנבלום והוא נכלל במצעדי הפזמונים השנתיים של קול ישראל וגלי צה"ל.
ב-1973 יצא אלבום הסולו הראשון של אילנית למבוגרים , "אילנית". בין השירים המוכרים בו היו "פעם לאהוב", "לאורך השדרה שאין בה איש" ו"בפרוט נבל ועוגב". באותה השנה נבחרה אילנית לייצג את ישראל בתחרות האירוויזיון שנערכה בלוקסמבורג עם השיר "אי שם", שכתבו אהוד מנור ונורית הירש. השיר הגיע למקום הרביעי והמכובד. בעקבות הצלחת השיר הקליטה אילנית את השיר באנגלית, צרפתית, גרמנית ואיטלקית. השיר צעד גם במצעדי הפזמונים בישראל ובמצעדי הפזמונים השנתיים של קול ישראל ושל גלי צה"ל, ונכלל באלבום הסולו השני של אילנית, שיצא באותה שנה וכלל גם את הלהיטים "ללכת שבי אחרייך" ו"אחי גיבורי התהילה", שנכתבו שניהם בעקבות מלחמת יום הכיפורים.
בעקבות האירוויזיון הוזמנה אילנית להשתתף בפסטיבל הבינלאומי בטוקיו ב-1974 עם השיר "שירו שיר לשמש" וזכתה במקום השני. באותה שנה השתתפה בפעם הרביעית בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "אם ייפול הכוכב שלי" שזכה במקום השני.
ב-1975 יצא אלבומה "טיול לילי" ובו גרסאות כיסוי לשירים עבריים ישנים בעיבודים של רוני וייס.
ב-1976 השתתפה אילנית ב"חגיגת הזמר העברי", שם ביצעה את "שיר של יום חולין", שכתבה רחל שפירא והלחין יאיר רוזנבלום. השיר הפך לאחד מלהיטיה הגדולים ונבחר ב-2022 כשיר המושמע ביותר בארץ במהלך 20 השנים האחרונות. השיר נכלל באלבומה "תקליט מס' 20", שיצא באותה שנה, וכלל גם את השיר "ארץ" ו"אל תשמעי לקול לבך".
בשנת 1977 התבקשה אילנית לשוב ולייצג את ישראל באירוויזיון של אותה שנה עם השיר "אהבה היא שיר לשניים" שכתבו והלחינו עדנה פלג/אלדד שרים ונבחר ע"י חמישה נציגים של קול ישראל. בין השירים המועמדים היה גם "ולנטינו" שהנציגים החליטו שהוא לא מתאים. השיר הגיע בתחרות למקום 11. עוד שיר שנכתב לאילנית עבור התחרות היה "הנה הלילה" (מילים: אליעוז רובין, לחן ועיבוד: רוני וייס), שדורג במקום ה-18 במצעד הפזמונים השנתי תשל"ז של רשת ג'.
ב-1978 הוציאה אילנית את האלבום "רגשות מעורבים" והוא כלל להיטים שכתב אהוד מנור והלחינה ועיבדה נורית הירש, "הנה ימים באים" ו"הנה בא השלום", ברוח הסכם השלום בין ישראל למצרים. כמו כן נכללו בו גם השירים "תבורכי" ושיר הנושא.
בסוף 1979 הוציאה אילנית את השיר "היי דנה" בעיבוד דיסקו של קובי אושרת, למילים של חיים קינן וללחן של שוקי לוי. לשיר אף הופקה גרסה באנגלית בשם "Hey Mama" שיועדה לשוק הבינלאומי.
במהלך שנות ה-70 הוציאה אילנית כמה תקליטי ילדים, ביניהם: "עמיחי בגבול ירדן", "שירים שילדים אוהבים", "אילנית שרה אן דן דינו", "אילנית לילדים", "אילנית בשירי חגים לילדים", "אילנית בשירי משוררים לילדים".
בתחילת שנות ה-80 הוציאה אילנית את השיר "בללייקה" שהיה מועמד לקדם אירוויזיון אך אילנית סירבה להשתתף באותה עת בתחרות.
ב-1980 יצא לה אלבום אוסף כפול בשם "ארבעה צדדים". באלבום נכללו גם שירים חדשים מהם הצליחו השירים "אני לא מאמינה", "פעם בשנה" (את שניהם כתבה שמרית אור והלחין קובי אשרת) ו"חמסין של ניסן" (אותו הלחין שייקה פייקוב למילותיה של לאה גולדברג).
בסוף 1981 יצא אלבומה "אל הדרך", בו נכללים השירים: "בשורה טובה", שכתבה שמרית אור והלחינה נורית הירש, "נחמה", ששכתבה רחל שפירא והלחינה נורית הירש, "בשביל אל הכפר", שכתבה שמרית אור והלחין קובי אשרת ו"עד עולם", שכתבה שמרית אור והלחין הנרי ברטר. באותה שנה נבחרה על ידי הנוער הישראלי בתואר "זמרת העשור".
אלבומה הבא "אולי עוד פעם" יצא ב-1984. בין שיריו המוכרים היו "שיר על נחלים" (מילים: רחל שפירא, לחן: הנרי ברטר), "אם ובנה" (שהוקדש לבנה – עמיחי, מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש), "תצלום ישן" (מילים אהוד מנור, לחן: הנרי ברטר), "אולי עוד פעם" (מילים: שמרית אור, לחן: הנרי ברטר), ו"בואו בואו" (מילים: אהוד מנור, לחן: נורית הירש).
ב-1985 התפרסם ספר שיריה "עכשיו כולם ביחד" ועמו שיר הנושא, שהפך להיט ברדיו. באותה שנה יצא אלבום אוסף של אילנית באותו שם, שבו נכלל השיר "בללייקה", שכתב יורם טהרלב והלחין קובי אשרת.
בשנת 1986 השתתפה אילנית בפרויקט מיוחד שבו נאספו מיטב האמנים הישראליים ושרו את השיר "עם אחד שיר אחד" שהכנסותיו הוקדשו לנכים ומוגבלים.
באלבומה "סרט בשחור לבן" מ-1987 בלטו מלבד שיר הנושא גם השירים "רק בינתיים", "קחי נשימה", "חלק בעולם", שהוקלט למשדר ה"ליבי-תרום" של קרן ליב"י, וכן השיר "חבר", למפיק והחבר שלמה צח, המלווה אותה שנים כה רבות בדרכה המקצועית, ואף היה חצי מהצמד אילן ואילנית. קובי אושרת עיבד והפיק מוזיקלית את מרבית שירי האלבום.
בשנות ה-80 ביצעה אילנית את שירי הפתיחה של סדרות הטלוויזיה הפופולריות לתקופתן לילדים: "בבית של פיסטוק", "פרפר נחמד", "הלב", "הקוסם מארץ עוץ" ו"טאו טאו".
ב-1991 הוציאה אילנית את האלבום "בוא נתחיל מבראשית", שהיה חריג בנוף אלבומיה. משירי האלבום, שרובו היה בסגנון הפופ, הצליחו "זמן שחלף" (שבוצע בעברית), "ארץ נהדרת" (מילים: ברוך פרידלנד, לחן: הנרי בראטר), "בוא נתחיל מבראשית" (מילים ולחן: ברוך פרידלנד), ו"גן הסתיו" (מילים: דודו ברק, לחן: יאיר רוזנבלום). באותה שנה יצא "21 הלהיטים הגדולים של אילנית", האוסף הראשון של אילנית שיצא על גבי דיסק.
האוסף "כבר אחרי חצות – אוסף שירי אהבה" מ-1994 כלל את מיטב להיטיה של אילנית העוסקים באהבה, רובם שירי משוררים ידועים. באלבום נכללה גם גרסה מחודשת של אילנית לשיר "חייך וחיי".
בשנת 1995 סגרה אילנית מעגל והוציאה את אלבום האולפן "חלום ברזילאי", שהכיל גרסאות בעברית לשירים ברזילאיים מוכרים. באלבום זה חזרה אילנית לשתף פעולה עם אהוד מנור, שיצר את הנוסח העברי לשירים, ועם להקת אטרף שהתחילו את העיבודים והמשיכו המוזיקאים קובי אשרת ואורי הרפז שהעשירו את העיבודים בניחוח ברזילאי. בין השירים הבולטים: "כל מי שמתאהב", "אסור לסמבה למות", "שתי מזוודות בחושך", "חמישי-שי-שבת" ו"על פני האדמה". באותה שנה יצא גם אלבום האוסף "נאסף תשרי – אוסף מס' 3", שכולל שירים מאלבומיה משנות ה-70 וה-80.
ב-1999 יצא אלבום אוסף של אילנית הנקרא "כך היה כך יהיה", והוא מורכב מחמישה תקליטורים. נכלל בו גם שיר חדש בשם "המלאכים הולכים על בהונות" (מילים: רחל שפירא, לחן ועיבוד: נורית הירש).
בעשור הראשון של המאה ה-21 הופיעה אילנית לצד נורית הירש במופע משותף וכן במופע "חמש הדיוות" לצד ירדנה ארזי, רותי נבון, שלומית אהרון ומרגלית צנעני שרץ בקנדה. המופע המשותף עם הירש הוביל להוצאת האוסף "הנה ימים באים", המאגד להיטים של אילנית שהולחנו על ידי הירש.
באפריל 2008 הוציאה אילנית את האלבום "ישראלית", בהפקתו של תומר הדדי, הכולל 10 שירים העוסקים ב"ישראליות". השתתפו בו יוצרים ותיקים: מוני אמריליו, רחל שפירא, נורית הירש, דודו ברק, יואב גינאי, שייקה פייקוב וחיים קינן, לצד יוצרים צעירים: תומר הדדי ועמית צח.
טרם צאתו יצאו מהאלבום הסינגלים "ישראלית", שכתבו דודו ברק ותומר הדדי, "ארץ החידות", שכתב יואב גינאי והלחין הדדי, ו"הענבים ממש טובים הקיץ" (חיים קינן/נורית הירש). לאחר צאת האלבום יצא הסינגל הרביעי מתוך הדיסק – "כביריה" שכתבה רחל שפירא והלחין תומר הדדי (העוסק באלימות נגד נשים).
בספטמבר 2008 יצא אוסף כפול של אילנית מסידרת "המיטב" של חברת אן אם סי.
בשנת 2012 השתתפה אילנית בעונה השביעית של תוכנית המציאות "רוקדים עם כוכבים" בערוץ 2 ופרשה מהתחרות עקב פציעה.
באוגוסט 2013 הוציאה אילנית את השיר "ריקוד חדש" למילים של יואב גינאי, לחן של תומר הדדי, ועיבוד של נדב ביטון.
בשנת 2015 יצאה אילנית לסיבוב הופעות רחב בכל הארץ ואף אירחה אמנים רבים ביניהם : רותי נבון, ירדנה ארזי, אדם, קובי מרימי, יזהר כהן, אן מרי דויד ועוד. באותה שנה זכתה בפרס מפעל חיים של אמ"י. כמו כן זכתה שלוש פעמים בפרס כינור דוד.
בשנת 2017 חגגה אילנית 70 בערב מיוחד שהופק לכבודה בהיכל התרבות ראשון לציון ובו אירחה את אייל גולן, זמרות מלהקת מיומנה וביצעה דואט מיוחד עם בנה עמיחי. האירוע שודר פעמים רבות בערוץ 10.
באוקטובר 2018 הוציאה את השיר "המחשבה על המים", שכתבה רחל שפירא והלחין תומר הדדי וגם גרסת הופעה מחודשת לשיר המצליח "נחמה". באותה שנה קיבלה את אות יקירת הזמר העברי מטעם הכנסת.
בשנת 2019 השתתפה בתוכנית האמנותית של האירוויזיון שהתקיים בישראל עם השיר "אי שם" וזכתה לאהדת הקהל ולהוקרה רבה.
בשנת 2020, כחלק מפרויקט "צו השעה", הקליטה עם להקת רוקפור גרסה חדשה ל"שיר אחרי מלחמה" של אריק איינשטיין.
באוקטובר 2021 הוציאה את השיר "יש בי צורך עצום לגעת" שכתבה שמרית אור והלחין יהונתן פרלמן; עוד באותו חודש התנדבה באירוע מחווה מרגש ל-100 שורדות שואה בבית חיל האוויר בהרצליה.
בשנת 2023, ממש לפני פרוץ אירועי 7.10, הוציאה אילנית דואט עם הזמר אדם, "ללמוד שוב לעוף" שכתב יואב גינאי ללחן ועיבוד של יהונתן פרלמן.
אילנית לא רק ייצגה את ישראל כל השנים בפסטיבלי זמר, אלא גם הופיעה מטעם משרד החוץ בפני מנהיגי עולם ודיפלומטים. בשנת 1971 נשלחה יחד עם אילן (שלמה צח) ובועז שרעבי להופעות ב-12 ארצות אפריקאיות בפני מנהיגים כמו אידי אמין, שליט אוגנדה ונשיאי ליבריה, חוף השנהב ואתיופיה.
שנה לפני נפילת השאה באיראן, נשלחה מטעם משרד החוץ להופיע בפני הקהילה היהודית בטהרן. כמו כן הופיעה במופע בינלאומי בדרום אפריקה עם גאולה גיל, ובאנקרה בפני הסגל הדיפלומטי. באוסטרליה הופיעה ארבע פעמים בפני הקהילה היהודית, באחד המופעים בליווי רוני וייס ולהקה. בהמשך נשלחה שוב לאוסטרליה ופורטוגל מטעם משרד התיירות להופיע בכנס גדול של סוכני נסיעות ולבלגיה נשלחה מטעם הבונדס להופעה בבריסל. מטעם הוועד למען החייל נשלחה להופיע בקנדה.
עם ירדנה ארזי, מרגלית צנעני, שלומית אהרון ורותי נבון נשלחה אילנית לסיבוב הופעות ביפן, בקיוטו, אוסקה ופוקואקה. גם לארץ הולדתה ברזיל חזרה מספר פעמים במשך השנים להופעות בפני הקהילה היהודית.
לאילנית בן יחיד בשם עמיחי שנולד בשנת1975, והיא גם גידלה את נטלי, בתו של בן זוגה האחרון. היא סבתא לחמישה נכדים.